"גשם של פלאפל 2" – ביקורת

תמונה

סדרות של סרטים צריכות להיות מתוכננות מראש: כמה סרטים, מה הכיוון, ואפילו שיהיו כבר את התסריטים מוכנים מראש. בעייני כל סרט בסדרה של סרטים צריך לעבוד טוב בתור עצמו אך גם כמכלול של יצירה אחת. כלומר, שיהיו תמות מרכזיות שיופיעו בכל הסרטים, תהליכים שהדמויות עוברות ומטרת על סופית שאליה הגיבור שואף להגיע בכל הסרטים. אני לא אוהב את תרבות ההמשכים של הוליווד, אם יצא סרט טוב אחד אין צורך להרוס אותו בעוד אחד שכמעט תמיד לא משתווה לקודמו.

 באתי לגשם של פלאפל 2 (Cloudy with a Chance of Meatballs 2) עם חששות. הסרט הראשון היה כיפי ועבד כיצירה שלמה, מעט נוסחתית אך מהנה. בגשם של פלאפל 2 אנו חוזרים אל המדען-הלא-יוצלח פלינט לוקווד, שבפעם הקודמת המציא מכונה שהופכת מים למזון. המכונה גרמה לגשם של פלאפל ושל מאכלים ענקיים להכות את העולם ופלינט יצא לעצור את המתקפה. אחרי שהציל את העולם, התנשק עם חברתו, השלים עם אביו, רכש חברים ולמד לקח חשוב לחיים הוא יכול לחזור למסלול חייו הרגיל.

הפעם אנחנו עוקבים אחרי פלינט שמתגורר ביישוב דמוי סן פרנסיסקו ועובד כמדען זוטר בחברה בשם 'ליב'. עם זאת נראה שמשום מה בסרט השני חזרנו כמה שנים אחורה עם הדמויות, בחלק הקודם הן כבר היו בשנות 20 לחייהן וכעת כשפלינט וסאם הוכרזו כבר כזוג רשמי ניתן לצפות שיגורו ביחד או לפחות שפלינט יגור לבד. אז לא, פלינט גר עם אביו בדירת חדר בערך וסאם בדירה ממול, חזרנו לכיתה ג'! יש!

 העלילה מסתבכת כאשר מכונת המזון של פלינט חוזרת לעבוד והופכת את העיירת-אי עליה גר מקודם לג'ונגל טרופי מלא בחיות-אוכל מפחידות ומסוכנות. פלינט וחבריו יוצאים להציל את המצב ומפה זה כבר ספויילרים. כפי שסרטי המשך נוטים לעשות, גשם של פלאפל 2  קצת ממחזר את עצמו, או יותר נכון, את רוב סרטי הילדים. העלילה ברובה נוסחתית למדי ולמען האמת קצת נמאס. אנחנו כבר יודעים שיהיה לו משבר חמור ביותר בו הוא לא יקשיב לחבריו הותיקים וילך אחרי חברו החדש והמגניב ויגלה איזו קונספירציה מופרכת לחלוטין. הוא יבין שאין כמו בבית ושערך החברות/המשפחה/אומץ הוא החשוב ביותר והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. בעצם, אולי אני כבר לא קהל היעד של הסרטים האלו…

 אך עדיין, עם כל המגרעות, מדובר ב90 דקות מוצלחות ומהנות למדי. העלילה אמנם צפויה אך העונג מצוי בפרטים הקטנים. דבר ראשון, העיצוב! העיצוב פשוט מדהים, ג'ונגל המזון נראה מרהיב, כמו עולם חייזרי ומעורר תאבון. באמת, אל תצפו בסרט רעבים. הבדיחות מוצלחות ומשעשעות, אמנם רובן קשורות לאוכל אך הן מגיעות בקצב מצוין ושומרות על העלילה. הדמויות חביבות וחמות וכיף לראות כל אחת מהן גם בנפרד. בסופו של דבר מדובר ב90 דקות מהנות, כיפיות ומעוררת תאבון. רק אל תצפו ליותר.

 אני לא כ"כ בטוח אם הבעיה היא איתי או עם תעשיית סרטי הילדים. מצד אחד לי נמאס כבר מהנוסחתיות המשמימה, לא כל התסריטים צריכים להראות אותו הדבר. נכון שהסרט פונה לילדים שכנראה (ותקנו אותי אם אני טועה) לא שמים לב לחזרתיות של מהלכי העלילה, אך עם זאת, ילדים קטנים לא הולכים לקולנוע לבד (ותקנו אותי אם אני טועה) והסרטים צריכים לפנות ואילו לו בקצת גם לקהל ההורים. נשכח לרגע את הגיגי על סרטי אנימציה ונחזור לנושא שלנו. גשם של פלאפל 2 נותן חוויה כיפית ומסיחת דעת, ולפעמים זה בדיוק מה שצריכים.

ועכשיו, מקבץ פרימיים:

תמונה

 

תמונה

 

תמונה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s